פסק דין חלקי
לפני תביעה לסעד כספי ולמתן צו עשה, שעניינה בעיקר ליקויי איטום שנפלו בדירה שרכשו התובעים מהנתבעת ונזקים חמורים שנגרמו לתובעים ולדירה כתוצאה מהעדר טיפול בליקויים במשך שנים.
בנסיבות המיוחדות והקשות של האירועים נשוא פסק הדין, יעסוק פסק הדין, בין היתר, במספר סוגיות עקרוניות העולות בתיקי ליקויי בנייה (כגון – ההתנהלות הראויה מצד הקבלן בטיפול בליקויי בנייה ורטיבות בפרט, אימתי יש מקום לספק לדייר דיור חלופי בזמן ביצוע התיקונים, שאלת חובת הקטנת הנזק מצד הדייר מקום שהקבלן לא מתקן את הליקויים, שאלת ירידת הערך מקום שניתן לתקן את כל הליקויים, סכום הפיצוי הריאלי והראוי בגין עגמת נפש ואובדן זמנו של הדייר).
רקע
התובעים רכשו בחודש מרץ 2004 דירת מיני פנטהאוז יוקרתית בת 5 חדרים ברחוב קדושי השואה 26 בשכונת רמת אביב ג' החדשה. הדירה נמסרה לתובעים בחודש נובמבר 2004. במעמד קבלת הדירה ובמסגרת פרוטוקול מסירת הדירה, לא הועלו טענות לגבי ליקויי רטיבות כלשהם. דא עקא, בחודש מרץ 2006 ניתנה לבקשת התובעים, חוות דעת של מהנדס הבניין אליעזר גוכמן, מחברת הדס ביקורת מבנים בע"מ, בדבר ליקויי בנייה שונים בדירה ובהם ליקויי רטיבות (להלן: "חוות דעת גוכמן").
בחודש נובמבר 2006, ביצעה הנתבעת תיקונים כאלה ואחרים בדירה, לרבות ביחס לליקויי הרטיבות וזאת בעקבות חוות דעת גוכמן. קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי אילו תיקונים בדיוק בוצעו במועד זה (לעניין זה עוד אתייחס בהמשך פסק הדין). עם זאת, אין מחלוקת כי הנתבעת פתחה פתחים בחלק מקירות הדירה בהם נראתה רטיבות, במטרה לאפשר את ייבוש הקירות וכי כך נותרה הדירה במשך מספר שנים.
קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי השאלה, על מי הייתה מוטלת האחריות ליזום את המשך הטיפול בנושא הרטיבות וגם על כך עוד ידובר בהמשך פסק הדין. לגרסת הנתבעת, במועד כלשהו במהלך שנת 2008, בעת ששהה מנהל עבודה מטעמה בבניין, פגש הלה באופן אקראי את התובע והתבקש על ידו להיכנס לדירה ולהיווכח ברטיבות שעודנה קיימת ואף מתפשטת בה. לפי גרסת מנהל העבודה, הוא אמר לתובע כי עליו לפנות בדחיפות לנתבעת, על מנת שזו תוכל לתקן את הרטיבות.
אין מחלוקת כי בחודש יוני 2009 ובחודש נובמבר 2009, נעשו ביקורות נוספות בדירה, הפעם על ידי המהנדס ושמאי המקרקעין ארז אריה, אשר הוזמן אף הוא ע"י התובעים ואשר נתן בחודש נובמבר 2009 חוות דעת בקשר לליקויי הרטיבות בדירה ובקשר לירידת הערך שנגרמה לדירה עקב כך (להלן: "חוות דעת ארז אריה"). לפי חוות דעת זו, נקבע כי ליקויי הרטיבות החמירו, כי קיימים כתמי רטיבות במקומות רבים בדירה וכי יש לבצע תיקונים יסודיים. כמו כן, נקבעה ירידת ערך לדירה. גם חוות דעת זו נמסרה לנתבעת.
בשלב זה, החלו מגעים והתכתבויות בין הצדדים ובין היתר באמצעות באי כוחם. מגעים אלה נמשכו למן חודש נובמבר 2009 לערך ועד לחודש אוקטובר 2010 לערך. במהלך תקופה זו, ניתנו מספר חוות דעת נוספות. ביום 23.11.09 ניתנה לבקשת התובעים, חוות דעתו של מר אריה יהודה מחברת אינפרטק, שמתמחה באיתור נזילות ורטיבות באמצעות צילום טרמי (להלן: "חוות דעת אינפרטק- אריה יהודה 1"). ביום 22.12.09 ניתנה לבקשת התובעים חוות דעת של המומחה לעבודות נגרות מר רמי קסנטיני וזאת לגבי העלויות של הפירוק וההתקנה של הארונות השונים בדירה, כמו גם פריטי ריהוט נוספים והכל לצורך ביצוע עבודות התיקונים בדירה (להלן: "חוות דעת נגרות"). ביום 1.8.10 ניתנה חוות דעת נוספת ע"י חברת אינפרטק, אולם הפעם ע"י מר שמואל רוזן, אשר נבחר על ידי הצדדים יחד כמעין מומחה מוסכם (להלן: "חוות דעת אינפרטק-רוזן").
בסופו של דבר, המגעים וההתכתבויות בין הצדדים לא הבשילו לכדי הסכם שיאפשר לנתבעת לבצע תיקונים בדירה. המחלוקת העיקרית בין הצדדים, שלא אפשרה בסופו של דבר את הסכמת התובעים לתיקון הליקויים על ידי הנתבעת, נסבה סביב השאלה, האם יש צורך בדיור חלופי בזמן ביצוע התיקונים ומי יממן אותו. התובעים דרשו דיור חלופי על חשבון הנתבעת ואילו האחרונה סירבה לכך. המו"מ בין הצדדים הופסק בסופו של דבר על ידי התובעים, משנוכחו אלה כי הנתבעת פעלה מאחורי גבם לשינוי חוות דעתו של המומחה רוזן. גם על כך עוד יפורט בהמשך.
בעקבות כך, הגישו התובעים את התביעה דנא לביהמ"ש בחודש נובמבר 2010. במסגרת תביעתם, עותרים התובעים לסעד של מתן צו עשה, שיחייב את הנתבעת, בין היתר, לבצע את כל התיקונים הדרושים לפי חוות הדעת מטעמם, לצורך תיקון המקור לרטיבויות והנזקים שנגרמו לדירה כתוצאה מרטיבות זו ולרבות מתן צו שיחייב את הנתבעת לממן לתובעים דיור חלופי בתקופת ביצוע התיקונים וכן מינוי מומחה מטעם בית המשפט שיפקח על ביצוע התיקונים.
כמו כן, עתרו התובעים לחיוב הנתבעת בסעד של פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם כדלקמן - פיצוי בגין ירידת הערך שנגרמה לדירתם בסך של 155,000 ₪; פיצוי בגין נזק לא ממוני ובעיקר עוגמת נפש בסך של 300,000 ₪; פיצוי בגין הוצאות כלליות ובגין הזמן שנאלצו להקדיש במשך השנים לטיפול בבעיות הרטיבות בסך של 150,000 ₪; פיצוי בסך של 80,000 ₪ בגין אובדן הזכאות של התובע להנחה במס רכישה; השבת סכומים ששילמו בגין הוצאות מומחים בסך של כ-11,900 ₪ ובגין שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪; פיצוי מוסכם לפי הסכם המכר בגין הפרה יסודית של ההסכם בסך של 295,400 ₪. עם זאת, התובעים העמידו את סכום התביעה על סך של 400,000 ₪, אם כי טענו שהם שומרים על זכותם להגדילה בהמשך.
התובעים מלאים כרימון בטענות קשות כנגד הנתבעת והתנהלותה. לטענתם, ליקויי הרטיבות לא טופלו במשך שנים ארוכות והחמירו עד מאוד. הנתבעת מנגד טענה, בין היתר, כי כל הפניות של התובעים טופלו כראוי וכי הם עצמם, מנעו ממנה להיכנס לדירה ולבצע את התיקונים הנדרשים ובכך, גרמו הם עצמם להחרפה חמורה של הנזקים בדירה. הנתבעת טוענת כי התובעים עצמם אחראים, אפוא, להחרפת הנזקים ולמצב הדירה כיום. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה, חוות דעת של המהנדס רפי גיל, אשר ניתנה ביום 30.3.11 ואשר לפיה עלות תיקון הליקויים בדירה מסתכמת בסכום צנוע למדי ובעיית הרטיבות תיפתר בעיקר ע"י ביצוע תיקונים בחדר הרחצה הכללי (להלן: "חוות דעת גיל").
במסגרת ניהול התביעה, מיניתי כמומחה מטעם ביהמ"ש את המהנדס ושמאי המקרקעין מר יצחק חיט (להלן: "מומחה ביהמ"ש"). חוות דעתו ניתנה ביום 9.10.11. כמו כן, ניתנה חוות דעת נוספת עבור התובעים, ע"י מר אריה יהודה מחברת אינפרטק וזאת ביום 23.1.12 (להלן: "חוות דעת אינפרטק- אריה יהודה 2"). כמו כן, ביום 25.1.12 ניתנה מטעם התובעים חוות דעתו של מהנדס החשמל אבני יוסף (להלן: "חוות דעת חשמל אבני"). ביום 11.3.12 ניתנה חוות דעת של מהנדס החשמל גדעון גוברט מטעם הנתבעת (להלן: "חוות דעת חשמל גוברט").
במהלך ניהול התביעה, בחודש מאי 2012, נאלצו התובעים לפנות את הדירה ולעבור לדירה שכורה וזאת לאחר שמערכת החשמל בדירה נפגעה כתוצאה מהרטיבות והמגורים בדירה הפכו לא רק לבלתי סבירים בשל הרטיבות שהתפשטה בה אלא גם הפכו מסוכנים.
כל הניסיונות שלי להביא את הצדדים להסדר לא עלו יפה. בעת הנוכחית, התובעים ממשיכים, אפוא, להתגורר בשכירות ומחוץ לדירה. הליקויים בדירה טרם תוקנו וסביר להניח כי גם החריפו עוד וממשיכים להחריף מדי יום.
במסגרת שמיעת הראיות, העידו בפני ביהמ"ש התובע, שכנו של התובע מר משה ברבי, מנהל הנתבעת מר רמי שבירו ומנהל העבודה מטעם הנתבעת מר סרגיי חודזאבקוב, מר יצחק חיט מומחה ביהמ"ש, מר אריה יהודה ומר שמואל רוזן מחברת אינפרטק וכן מומחה הנתבעת המהנדס רפי גיל. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.
דיון
1. התביעה לצו עשה לתיקון הליקויים
א. חוות הדעת שהוגשו לביהמ"ש ומצב הדירה מאז ועד היום